#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו אור יקרות וקיפאון ? - 3	אור שיקר בעוה&quot;ז וקפוי לעוה&quot;ב.</p><p dir='rtl'>נגעים ואהלות שיקרים בעוה&quot;ז וקפויים לעוה&quot;ב.</p><p dir='rtl'>בנ&quot;א שיקרים בעוה&quot;ז, וקפויים לעוה&quot;ב.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ג' דברים סיפר רב יוסף בריה דר' יהושע בן לוי כשחזר מעוה&quot;ב ?	א. עליונים למטה ותחתונים למעלה. ות&quot;ח כפי שהם בעוה&quot;ז.</p><p dir='rtl'>ב. שהיו אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.</p><p dir='rtl'>ג. שהיו אומרים הרוגי מלכות אין ברייה יכולה לעמוד במחיצתן.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהם הרוגי מלכות שאין ברייה יכולה לעמוד במחיצתן ?	אין לפרש ר&quot;ע וחבריו, דהם גם בלא סיבה זו.</p><p dir='rtl'>אלא הרוגי לוד.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שכנעני הוא תגר ? -3	א. שיהודה לקח בת איש כנעני, ולא יתכן כפשוטו, שהרי אברהם הזהיר את יצחק, ויצחק את יעקב על כך. אלא תגר.</p><p dir='rtl'>ב. כנען בידו מאזני מרמה.</p><p dir='rtl'>ג. אשר סוחריה כנענים.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה יהיה ה' אחד ושמו אחד, וכי עכשיו אינו כן ?	ה' אחד - שבעוה&quot;ז על דברים טובים אומרים ברוך הטוב והמטיב, על רעות ברוך דין אמת. לעת&quot;ל הכל הטוב והמטיב.</p><p dir='rtl'>ושמו אחד - בעוה&quot;ז נקרא באופן אחד ונקרא באחר, בעוה&quot;ב נקרא ג&quot;כ כפי הכתיבה.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הסתירה ב'זה שמי לעלם וזה זכרי', (2) ומה התי' ?	פ&quot;א ברש&quot;י: שמי לעלם משמע להעלימו. וזכרי משמע להזכיר.</p><p dir='rtl'>פ&quot;ב ברש&quot;י: ל&quot;ל להזכיר זכרו, דפשיטא דכשמו כן זכרו.</p><p dir='rtl'>והתי' דאמר הקב&quot;ה לא כפי שאני נכתב אני נקרא.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם המנהג שלא לעשות מלאכה בערבי פסחים (רש&quot;י) ?	שלא יהיה טרוד במלאכתו, וישכח מעשיית הפסח ובעור החמץ, והכנת המצה מבעוד יום בשביל תינוקות שלא ישנו.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במתני' משמע דבערבי פסחים אחר חצות יש איסור יתר על שאר ערבי שבתות וי""ט, והרי גם בכל ערב שבת ויו""ט העושה מלאכה מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה? (2)"	א. שם האיסור רק מן המנחה ולמעלה, כאן כבר מחצות.</p><p dir='rtl'>ב. שם רק אינו רואה סימן ברכה, כאן גם מנדים את העושה.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו זמנים העושה מלאכה אינו רואה סימן ברכה ?</p><p dir='rtl'>ומה בא לרבות כל מקום שיש בו נדנוד עבירה ?	ערבי שבתות ויו&quot;ט.</p><p dir='rtl'>ומוצאי שבת ויו&quot;ט ויוה&quot;כ. [שצריך להוסיף מחול על הקודש].</p><p dir='rtl'>ומקום שיש בו נדנוד וכו' לרבות תעניות ציבור שמתענים על הגשמים.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה שפל ונשכר ?</p><p dir='rtl'>ומה לומדים מזה לעניין העושה שלא לשמה ?</p><p dir='rtl'>ואלו עוד ב' מימרות לזה איתא בסוגיין ?	שאינו עושה מלאכה כל השבוע, וגם לא בזמנים האסורים, ואף שאינו נמנע בגלל האיסור, מ&quot;מ יש לו שכר כעושה שלא לשמה.</p><p dir='rtl'>ואמר רבא דכי גדול עד שמים חסדך בעושה שלא לשמה, ובעושה לשמה מעל שמים.</p><p dir='rtl'>ואמר רב יהודה דיעסוק אדם בתורה ומצוות שלא לשמה, שמתוך כך בא לשמה.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המצפה לאלו דברים אינו רואה סימן ברכה ? -2	א. שכר אשתו שמשכירה מאזנים. [אבל עבדה ומזבנא משתבח בה הכתוב].</p><p dir='rtl'>ב. שכר השכרת ריחיים, שטורחן מרובה ושכרן מועט. [אבל מכירתן כשאר סחורה].	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ה' אינם רואים סימן ברכה משום שליטת עין הרע?	המשתכר בקנים וקנקנים שנפחם גדול ושלטא בהו עינא.</p><p dir='rtl'>ותגרי סימטא, ומגדלי בהמה דקה, וקוצצי אילנות טובות, ונותני עיניהם בחלק יפה. דתהו בהו אינשי.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ד' פרוטות אין בהם סימן ברכה, ומדוע ?	שכר כותבים - שהתענו אנשי כנה&quot;ג, כדי שלא יפסקו מלעשות.</p><p dir='rtl'>שכר מתורגמנים - דמחזי כשכר שבת.</p><p dir='rtl'>מעות יתומים - דלאו בני מחילה נינהו.</p><p dir='rtl'>מעות הבאות ממדינת הים - דלאו בכל יומא איתרחיש ניסא.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן יכולים כותבי סת&quot;מ להתעשר ומדוע ?	אם עוסקים במלאכת שמים לשמה, דאז לא יפרשו מחמת העושר.	<br/>פסחים דף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאביו קיבל מנהג טוב עליו ועל זרעו, האם זרעו מחוייב בכך כשקשה לו ?	"אמר ריו""ח לבני ביישן דהם מחוייבים שלא לילך מצור לצידן בע""ש, משום אל תטש."	<br/>פסחים דף נ		
